יום ראשון- 31.1.2016. 9:20 - שיעור ספרות
פרק 5
הייתי מאושרת ובאותו רגע גם הרגשתי עצב, ואני בטוחה שגם יוסף הרגיש כך.
למזלו, ההחלטה להקיש על דלת הבית הייתה נכונה. בהתחלה, אף אחד לא פתח את דלת הבית. יוסף החליט לפתוח את הדלת בעצמו, היא לא הייתה נעולה. הוא נכנס פנימה ומחשבות מילאו את ראשו.. הוא ראה חנוכייה עומדת על שולחן, ובקצה החדר מגן דוד. איש אינו היה בבית והוא חושב שהוא ידע את התשובה הנוראית.. בבית גרה משפחה של יהודים שנלקחו לגטו על ידי החיילים הגרמנים. למזלו הם לא לקחו צידה לדרך ונשארה בבית כמות של מזון שיכול להספיק להרבה זמן לילד אחד. אמנם כל מוצרי החלב היו מקולקלים, הפירות היו רקובים והביצים היו לא טריות ...יוסף היה במצב קשה כל כך, שלא היה לו אכפת מה הוא מכניס לגוף שלו. הייתי מאושרת שלפחות הוא מצא מחסה כדי לנוח ולאכול. אמנם התנאים בבית לא היו טובים, הברזים בבית לא פעלו והיו רק מים מעופשים, אך לפחות יש לו קורת גג כדי להתגונן מפני הקור והגשם. שמחתי שסוף סוף יוסף לא הרגיש לבד, הכלב שהפך לחבר הטוב שלו היה איתו בבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה