יום שישי, 12 בפברואר 2016

יומן קריאה-שני כלבים וילד\ ברי פריגת

סיום
אני מסיימת את המסע. 
מה שלמדתי ולקחתי מן המסע: 
למדתי שזה לא כל כך נורא לקרוא ספר. זה סוג של התנתקות לשעה, שעתיים או אפילו יותר וזה מאוד מרגיע.. אני חושבת שבגלל המסע הזה אני אתחיל לקרוא יותר ספרים. זה בונה לנו את ההבנה ובהמשך הסיפור הבנתי יותר את העלילה. 
מן הסיפור למדתי להעריך את הדברים הקטנים ביותר : אם זה אוכל או אפילו בגדים. למדתי שאין דבר אחר חוץ מהמשפחה,הבית, והחברים. באותה התקופה החיים היו מאוד מאוד קשים.. אני לא הבנתי ולא האמנתי איך אנשים הצליחו לשרוד זוועות שכאלו.. זה נראה לי פשוט בלתי אפשרי. יוסף בעייני הוא פשוט איש גיבור ואמיץ. 


7 תגובות:

  1. חלי, את כותבת ממש יפה ובשפה גבוה!

    השבמחק
  2. חלי
    תוד על משפטי הסיום היפים והמרגשים...
    כן.. זה טיבו של יומן המסע שעברת ואני שמחה וגאה בך על הדרך בה צעדת..
    ריגשת אותי מאד ואני מודה לך מקרב לב על הצוהר שפתחת לי לעולמך..
    תודה
    ענת

    השבמחק
  3. את רושמת בשפה גבוהה ונהניתי לקרוא את יומנך

    השבמחק
  4. את רושמת בשפה גבוהה ונהניתי לקרוא את יומנך

    השבמחק