יום שבת, 23 בינואר 2016

יומן קריאה- שני כלבים וילד\ ברי פריגת

24.1.16- יום ראשון , 20:47
מה שגרם לי לבחור את הספר- שני כלבים וילד \ ברי פריגת

מה שגרם לי לבחור דווקא בספר הזה מתוך כל הספרים שעל המדף הוא שראיתי את שם הספר ורציתי לראות במה מדובר. לאחר מכן קראתי את התקציר וראיתי שהספר מדבר על תקופת השואה. 
חשבתי שיהיה מעניין לקרוא ספר על התקופה הזו במיוחד בגיל שלי. אנו צריכים להעלות את המודעות על השואה,ובמיוחד על ניצולי השואה ולכבד אותם. אחרת לא תיהיה שום עדות למה שקרה באותה התקופה. ברי פירגת (מחבר הספר) הוא בנם הבכור של זוג ניצולי שואה. לדעתי לשמוע סיפורים על אותה תקופה מעוררים עניין אך מאוד מפחידים וקשים. 






23.1.2016 - יום שבת ,14:56


פרק 1+2- היום הכי מאושר, הרכבת לאבדון
הספר מספר על תקופת מלחמת העולם השנייה. סבא יוסף מספר לנכדתו את סיפור הצלתו מקרון הרכבת שייקח אותו אל סוף חייו. תוך כדי הקריאה הרגשתי תחושות של עצב ופחד. קשה לתאר משפחה  שחיה כרגיל כמו כולם ובתוך כמה ימים חייה הפכו לסיוט מתמשך. אי אפשר להבין את ההרגשה של ניתוק הקשר המשפחתי. החיים בגטו "נראים" לא קלים. אילו הייתי סבא יוסף, אני לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד אלא  הייתי חסרת אונים. אני מאוד קשורה למשפחתי, להורים ולאחים שלי. ההתחמקות כל פעם מחדש מהחיילים הגרמנים המרושעים מפתיעה אותי ונראית לי בלתי אפשרית. אני מבינה את יוסף על כך שיש לו טראומה מרכבות. זה לגיטימי שאדם "שדחסו" אותו לתוך קרון רכבת קטן עם עוד אלפי אנשים לא ירצה יותר לעלות בחייו לרכבת. בנוסף על כך, באותו הרגע  הוא איבד את הוריו והאחים שלו. לדעתי הסיטואציה קשה מאוד. 


2 תגובות:

  1. חלי יקרה
    וואווו... קראתי בהתרגשות את תחילת היומן שלך ואני מצפה בקוצר רוח לקרוא את המשכו..
    גילית רגישות רבה בהתייחסותך לאירוע ולדמויות...
    יצרת אצלי עניין וסקרנות רבה להמשיך ולקרוא את יומנך...
    המשיכי לכתוב

    השבמחק
  2. חלי יקרה
    וואווו... קראתי בהתרגשות את תחילת היומן שלך ואני מצפה בקוצר רוח לקרוא את המשכו..
    גילית רגישות רבה בהתייחסותך לאירוע ולדמויות...
    יצרת אצלי עניין וסקרנות רבה להמשיך ולקרוא את יומנך...
    המשיכי לכתוב

    השבמחק