יום ראשון- 31.1.2016- שיעור ספרות
המשך פרק 4
תחושת הייאוש השתלטה על יוסף וגם עלי.
הוא תיאר עד כמה היה לו קשה להמשיך לצעוד במסלול: הנעליים נקראו, הבגדים היו מאוד בלויים, התיק שלו שבתוכו היו כמה פיסות של מזון נפל לתוך ביצה ואפילו את רגליו אינו היה יכול להרגיש. הייתי מסוקרנת. יוסף לפתע ראה שוב בית חווה קטן. רציתי שלא ייקח סיכון ויכנס לבתים כאלו שוב. אבל יוסף היה ילד מאוד אמיץ ובלית ברירה, דפק על דלת הבית. אי אפשר לתאר את התחושה הזו שלפתע עומד מולך כלב שהוא כמעט בגודל שלך, נובח בכל כוחו וחושף את שינוי החדות ואת שני ניביו הארוכים. חשבתי שהכלב יתנפל על יוסף וינשוך אותו אך אינו עשה זאת. הייתי מופתעת. ליוסף כבר מתחילות להיות הזיות מכל הסבל שהוא עובר ביער. לשמוע את הקול של אמא קוראת בשם שלך ממלא את הלב. אבל אחר כך להבין שזה רק הזיה, עוד יותר מגביר את תחושת התסכול.
חלי
השבמחקאפשר בהחלט להבין את התסכול והכעס.. בעיקר כשהעולם המתואר ככ שונה מהמציאות שלנו .. חשבי על הדברים שאיתם ילד בן גילך פחות או יותר צריך היה להתמודד...